הפחדים שלנו
יש כל מיני דברים שמפחידים אותנו, אך האם אנחנו יודעים כיצד להשתחרר מהם ולהמשיך הלאה? מדוע הכלב מתנער לאחר שחש במתח?
ניקח דוגמא את החוויה של ללכת לאיבוד – חוויה שיכולה להיות מעצימה ומצמיחה ומצד שני עלולה להיות מפחידה ומשתקת.
מדוע?
בני האדם הם יצור חברתי ולכן, ברוב המקרים, מחפשים את החברה של האחר על מנת לפתח שיח מעניין, ללמוד משהו חדש ואולי אפילו לצמוח ממנו.
כלבים הם חיה להקתית, וכמונו, גם הם רגילים לחיות ביחד – אולי זה מה שהופך אותנו לנורא דומים…
אנחנו והכלבים יכולים להיכנס למצב של קיפאון כשאנחנו חשים פחד או מצוקה, אך הכלבים, למדו להתנער ובכך לשנות את מצבם הרגשי: ממצב של פחד ומצוקה למצב של רגיעה.
הסיפור
אני רוצה לשתף בסיפור שקרה לי:
באחד הימים לקחתי את הכלב שלי לפארק ורציתי לתת לו לרוץ בכיף, לפרוק אנרגיה ולרחרח בהנאה כל פיסה בדשא.
שחררתי את הרצועה ובן רגע הכלב שלי רץ בטירוף מצד לצד ונהנה מתחושת החופש.
מרחוק אני רואה שמתקרב כלב אחר, והכלב שלי (שנורא אוהב כלבים) רץ לעברו ושיחק איתו ללא הרף בלי לחשוב פעמיים, ראיתי אותם מתגלגלים אחד על השני והיו נראים מאושרים עד הגג.
היכולת המופלאה שלהם להתחבר בלי חסמים ובצורה כל כך ספונטנית כל פעם מרשימה אותי מחדש. כמה פשוט זה לאהוב…
הפחד שהתממש
ואז חשבתי שהגיע הזמן לחזור הביתה, הכלב שלי (שהיה עוד גור ועדיין עשה שטויות) חשב אחרת…
הוא התחיל לרוץ אל תוך הפארק עמוק עד למצב שלא ראיתי אותו בכלל.
הרגשתי איך כל הגוף שלי מתמלא תחושה של פחד ואפילו לחץ שאף פעם לא חוויתי, איפה הוא? לאן הוא נעלם?
התחלתי לצעוק את שמו ממש חזק, שאין סיכוי שהוא לא ישמע אותי.
ואז התחילו לעלות החששות: אולי הוא התרחק יותר מידי וכבר לא מסוגל לשמוע אותי? הוא בכלל יצליח לחזור חזרה אלי? הוא יצליח למצוא את הדרך?
והלחץ מתגבר, חשבתי: איך שחררתי אותו מהרצועה? הוא בטח מפחד עכשיו ואני לא שם כדי לעזור לו..
באמת תחושה מפחידה…
הילחם, ברח או קפא במקום
ואז אני מבינה שהחשש שלי הולך וגדל, והפחד הגדול הזה מתחיל לעטוף אותי ומקשה עלי למצוא פתרון.. אני קפואה במקום ומבינה שבמצב כזה אין לי יכולת להגיב.
גם כלבים במקרים של פחד קיצוני חווים את התגובה שנקראת "הילחם, ברח או קפא במקום" כחלק מהמנגנון ההישרדותי כהכנה למצב של איום או סכנה.
הבנתי שאני חייבת לעשות צעד ממשי, לצאת מהקיפאון ולעבור למצב של פעולה.
להתנער או להשתחרר מהפחד
מצב שכלב נכנס לתחושה של פחד או לחץ, שפת הגוף שלו משתנה לחלוטין וניתן לראות זאת בבירור. ניעור של כלב מעיד על כך שהכלב היה לחוץ ועכשיו הוא פרק את הלחץ ועבר למצב ריגשי נינוח יותר.
החלטתי שאני צריכה להתנער!
מיד אני מתעשתת וחושבת מה הדבר שאני יכולה לעשות שבוודאות הכלב שלי ישמע וירוץ אלי בחזרה.
פתאום קפצה לי לראש מחשבה- הדבר שהכלב שלי מגיב אליו כל הזמן ובאושר גדול זה הצפצוף של הרכב שלי כשאני מגיעה הביתה.
אז פתחתי את הרכב בשלט וכעבור שניה אני רואה אותו רץ אלי במהירות, ללא מעצורים ועם המון שמחה:)
מעניין מה עבר עליו בזמן הזה…
אני יודעת שאני הייתי מאוד מתוחה וחסרת אונים לכמה רגעים.
רציתי לצעוק עליו ולהתעצבן על איך הוא ככה ברח לי, אך אני יודעת שזה יכול רק להרחיק אותו ממני במקום לייצר קירבה (מומלץ לקורא את המאמר על כל לא יגיע מה כן! בכדי להבין איך נכון לתקשר עם הכלב במצבים של חוסר הקשבה)
ראיתי אותו רץ אלי וכל הלחץ שלי השתחרר….
אז מה למדתי?
הכלב שלי מלמד אותי כל פעם שיעור חדש, ואילו הפעם למדתי על הצורך לעשות מעשה ברגעי משבר.
למרות שהמצב היה עבורי קשה וגרם לי לקיפאון, הצלחתי להתנער ולחשוב איך אני פועלת אחרת.
ובנוסף למדתי גם קצת על אמפתיה, לראות את המצוקה של האחר ולהיות שם בשבילו.
תודה שאתה עוזר לי להיות בן אדם טוב יותר 🙂
