התקף זעם הוא התפרצות רגשית, הנובעת מתחושת מצוקה. התפרצות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בשלל צורות, ביניהן: בכי, צרחות, השתוללות, חוסר יכולת להקשיב לצד השני, קושי להתפייס ולעיתים חוסר שליטה פיזי, שעלול להביא לתגובות אלימות. אורך התקף הזעם משתנה מילד לילד, אך לרוב ממשיך גם לאחר שקיבל הילד את מבוקשו או השיג את המטרה שלו (benaroch, 2008).
עבור ילדים, קיים קושי לנהל ולשלוט בכעסים, ובעת התקף זעם הם זקוקים לתיווך הורי כדי לשוב למצב רגיעה. לעיתים, התקף זעם עלול להתבטא במונולוג ממושך, דיבור חד צדדי ללא הפסקה. התפרצויות זעם מתרחשות בפתאומיות, בהעדר הודעה מוקדמת, ולרוב נמשכות למשך פחות מ-30 דקות.
ההתפרצויות עלולות להתרחש בתדירויות משתנות, בין אם לעתים קרובות או במרווחים של שבועות וחודשים זו מזו. בין השאר, עלולות להופיע התפרצויות מילוליות חמורות פחות, ואף תחושת רגזנות, אימפולסיביות, אגרסיביות או כעס כרוני במשך מרבית הזמן.
מחקרים מצאו שילדים בגילאי 3-4 חווים התפרצות זעם בממוצע אחת ליום, בשעה שהילד עייף, רעב או מתוסכל. כאשר הילד גדל, התקפי הזעם נוטים להיות שכיחים ועוצמתיים במידה מופחתת . (mullen, 1983)
סיפורו של הכעס בטיפול רגשי:
התקפי זעם אינם קלים להבחנה, בעיקר בתחילת מערך הטיפול עם ילדים.
כמטפלת רגשית לילדים, אני נתקלת במהלך עבודתי בצורות ביטוי מגוונות לכעס, והמורכבויות שונות זו מזו.
יובל (שם בדוי), ילדה בה טיפלתי במשך תקופה ממושכת, הראתה ביטויי כעס, שהופיעו בעקבות מורכבות משפחתית, והם באו לידי ביטוי ביחסיה עם הוריה ואחותה.
גל (שם בדוי), ילד נוסף בו טיפלתי, הראה ביטויי כעס בעת ששהה בבית הספר, ובגלל שלא הייתה לו דמות שיכול היה לפנות אליה.
תרומת הכלב בתהליך הטיפולי:
- שיח עקיף – העבודה בטיפול רגשי באמצעות כלבים נעשית באופן עקיף, שייח על הכלב. השיח הינו על רגשות הכלב, מעשי הכלב, המניעים למעשיו, וכן הצעת פתרונות על ידי הילד. שיח זה קל יותר עבור הילד, שנותן ביטוי לרגשותיו באמצעות דיבור עקיף על גורם שלישי המאפשר לילד להרגיש בנוח ולדבר ולשתף את רגשותיו ומחשבותיו בצורה שאיננה ישירה וחודרנית – אלא כעזרה עבור הכלב.
- מאפשר למטופל לראות בקלות קשיים ולתת להם פתרונות – כאשר הילד מתבקש להסביר את רגשות הכלב ולהציע פתרונות, קל יותר לעשות זאת כשמדובר בגורם אחר, והשיח איננו מכוון באופן ישיר כלפיו. באופן זה, יהיה לילד קל יותר לומר "הכלב כועס בגלל שהעליבו אותו", במקום לשייך זאת אליו.
- יצירת חמלה – בעת הטיפול, מתוארת לילד מצוקתו של האחר, החלש, ולפיכך הדבר עשוי לעורר חמלה, רצון לסייע ולהציע פתרונות. המקום ה"מכיל" מחליף את המקום ה"שיפוטי".
- מקום בטוח – מטרת הטיפול הרגשי בעזרת כלבים, היא הענקת מקום בטוח וסביבה מכילה עבור הילד. הדבר בר ביצוע, בפרט כאשר הכלב נוכח בטיפול, ומקבל את הילד כפי שהוא, באופן שאינו שיפוטי ואינו ביקורתי. בצורה זו, הילד מרגיש שהוא נמצא במקום בטוח, ועשוי להיווצר שיח פתוח בקלות רבה יותר עם הגורם המטפל.
- תקשורת/שפת גוף כלבנית– הכלב הוא 'כלי האימון' במהלך הטיפול, ודרכו נעשית עבודת השיקוף עבור הילד להתנהגות במצבים שונים בחיים. באמצעות שפת גוף כלבית, הילד לומד את דרכי התקשורת וההבעה השונות של הכלב. בהמשך, ניתן יהיה לדייק את השיח עם הילד ולהתאימו לצורות התקשורת שלו והדרכים בהן הוא מביע את מצוקתו. כך לדוגמא, כאשר הכלב שרוי במצב של מתח וכעס, בהתאמה שערותיו סומרות. באותה מידה, ניתן להתאים את השיח לעולם מושגיו של הילד ולבחון יחד את אופן תגובותיו למצבי כעס דומים.
סיבה ופתרון:
בהתאם לקושי של הילד/ה, נוכל לרדת לשורש העניין ולהבין את מקור הבעיה. קושי עלול לנבוע ולבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תחושות, ביניהן בדידות, עצב, חוסר מסוגלות ועוד. למעשה, הרגש אינו מווסת דייה ובמהלך הטיפול נעשית עבודה משותפת יחד עם הילד, בדרכים שהוזכרו ובאמצעות הכלב, לצורך התמודדות והקלה על התקפי הזעם.
נוכל להציע פתרונות דרך עבודה משותפת עם הכלב. באופן זה, נוכל לשאול שאלות מכוונות: איך ניתן לעזור לכלב להתאפק במצבי כעס? מה הקושי האמיתי שלו? איך למרות הקושי הוא יכול להתאפק? מדוע חשוב שיתאפק? ניתן להציע דוגמאות שונות להשלכות שעלולות להופיע במידה והכלב לא יתאפק (עשוי להפוך לכלב תוקפני, לנשוך ולקפוץ על אנשים, להיות מורחק מסביבתו ולהיכנס להסגר).
***
בין אם ילדיכם חווים התפרצויות זעם ובין אם קשיים אחרים, טיפול רגשי באמצעות הכלב יכול לסייע בהתמודדות עם מצבים שונים ולשפר את איכות החיים של הילד. בעזרת הכלב, ניתן לנהל שיח עקיף, שהוא פחות מאיים, פחות שיפוטי וקל יותר לביצוע, ולגרום לילד להרגיש טוב יותר, לחוש שייכות ונוחות בחברת אנשים נוספים, ולכם, ההורים, להיות רגועים יותר.
מעוניינים לשמוע עוד ולקבל סיוע בנושא? השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם>>
